×
Mikraot Gedolot Tutorial
תנ״ך
פירוש
הערותNotes
E/ע
בראשית ל״טתנ״ך
א֣
אָ
(א) {חמישי} וְיוֹסֵ֖ף הוּרַ֣ד מִצְרָ֑יְמָה וַיִּקְנֵ֡הוּ פּוֹטִיפַר֩ סְרִ֨יס פַּרְעֹ֜ה שַׂ֤ר הַטַּבָּחִים֙ אִ֣ישׁ מִצְרִ֔י מִיַּד֙ הַיִּשְׁמְעֵאלִ֔ים אֲשֶׁ֥ר הוֹרִדֻ֖הוּ שָֽׁמָּה׃ (ב) וַיְהִ֤י יְהֹוָה֙י״י֙ אֶת⁠־יוֹסֵ֔ף וַיְהִ֖י אִ֣ישׁ מַצְלִ֑יחַ וַיְהִ֕י בְּבֵ֖ית אֲדֹנָ֥יוא הַמִּצְרִֽי׃ (ג) וַיַּ֣רְא אֲדֹנָ֔יו כִּ֥י יְהֹוָ֖הי״י֖ אִתּ֑וֹ וְכֹל֙ אֲשֶׁר⁠־ה֣וּא עֹשֶׂ֔ה יְהֹוָ֖הי״י֖ מַצְלִ֥יחַ בְּיָדֽוֹ׃ (ד) וַיִּמְצָ֨א יוֹסֵ֥ף חֵ֛ן בְּעֵינָ֖יו וַיְשָׁ֣רֶת אֹת֑וֹ וַיַּפְקִדֵ֙הוּ֙ עַל⁠־בֵּית֔וֹ וְכׇל⁠־יֶשׁ⁠־ל֖וֹ נָתַ֥ן בְּיָדֽוֹ׃ (ה) וַיְהִ֡י מֵאָז֩ הִפְקִ֨יד אֹת֜וֹ בְּבֵית֗וֹ וְעַל֙ כׇּל⁠־אֲשֶׁ֣ר יֶשׁ⁠־ל֔וֹ וַיְבָ֧רֶךְ יְהֹוָ֛הי״י֛ אֶת⁠־בֵּ֥ית הַמִּצְרִ֖י בִּגְלַ֣ל יוֹסֵ֑ף וַיְהִ֞י בִּרְכַּ֤ת יְהֹוָה֙י״י֙ בְּכׇל⁠־אֲשֶׁ֣ר יֶשׁ⁠־ל֔וֹ בַּבַּ֖יִת וּבַשָּׂדֶֽה׃ (ו) וַיַּעֲזֹ֣ב כׇּל⁠־אֲשֶׁר⁠־לוֹ֮ בְּיַד⁠־יוֹסֵף֒ וְלֹא⁠־יָדַ֤ע אִתּוֹ֙ מְא֔וּמָה כִּ֥י אִם⁠־הַלֶּ֖חֶם אֲשֶׁר⁠־ה֣וּא אוֹכֵ֑ל וַיְהִ֣י יוֹסֵ֔ף יְפֵה⁠־תֹ֖אַר וִיפֵ֥ה מַרְאֶֽה׃ (ז) {ששי} וַיְהִ֗י אַחַר֙ הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֔לֶּה וַתִּשָּׂ֧א אֵֽשֶׁת⁠־אֲדֹנָ֛יו אֶת⁠־עֵינֶ֖יהָ אֶל⁠־יוֹסֵ֑ף וַתֹּ֖אמֶר שִׁכְבָ֥ה עִמִּֽי׃ (ח) וַיְמָאֵ֓ן׀ וַיֹּ֙אמֶר֙ אֶל⁠־אֵ֣שֶׁת אֲדֹנָ֔יו הֵ֣ן אֲדֹנִ֔י לֹא⁠־יָדַ֥ע אִתִּ֖י מַה⁠־בַּבָּ֑יִת וְכֹ֥ל אֲשֶׁר⁠־יֶשׁ⁠־ל֖וֹ נָתַ֥ן בְּיָדִֽי׃ (ט) אֵינֶ֨נּוּ גָד֜וֹל בַּבַּ֣יִת הַזֶּה֮ מִמֶּ֒נִּי֒ וְלֹֽא⁠־חָשַׂ֤ךְ מִמֶּ֙נִּי֙ מְא֔וּמָה כִּ֥י אִם⁠־אוֹתָ֖ךְ בַּאֲשֶׁ֣ר אַתְּ⁠־אִשְׁתּ֑וֹ וְאֵ֨יךְ אֶֽעֱשֶׂ֜ה הָרָעָ֤ה הַגְּדֹלָה֙ הַזֹּ֔את וְחָטָ֖אתִי לֵֽאלֹהִֽים׃ (י) וַיְהִ֕י כְּדַבְּרָ֥הּ אֶל⁠־יוֹסֵ֖ף י֣וֹם ׀ י֑וֹם וְלֹא⁠־שָׁמַ֥ע אֵלֶ֛יהָ לִשְׁכַּ֥ב אֶצְלָ֖הּ לִהְי֥וֹת עִמָּֽהּ׃ (יא) וַֽיְהִי֙ב כְּהַיּ֣וֹם הַזֶּ֔ה וַיָּבֹ֥א הַבַּ֖יְתָה לַעֲשׂ֣וֹת מְלַאכְתּ֑וֹ וְאֵ֨ין אִ֜ישׁ מֵאַנְשֵׁ֥י הַבַּ֛יִת שָׁ֖ם בַּבָּֽיִת׃ (יב) וַתִּתְפְּשֵׂ֧הוּ בְּבִגְד֛וֹ לֵאמֹ֖ר שִׁכְבָ֣ה עִמִּ֑י וַיַּעֲזֹ֤ב בִּגְדוֹ֙ בְּיָדָ֔הּ וַיָּ֖נׇס וַיֵּצֵ֥א הַחֽוּצָה׃ (יג) וַֽיְהִי֙ג כִּרְאוֹתָ֔הּ כִּֽי⁠־עָזַ֥ב בִּגְד֖וֹ בְּיָדָ֑הּ וַיָּ֖נׇס הַחֽוּצָה׃ (יד) וַתִּקְרָ֞א לְאַנְשֵׁ֣י בֵיתָ֗הּ וַתֹּ֤אמֶר לָהֶם֙ לֵאמֹ֔ר רְא֗וּ הֵ֥בִיא לָ֛נוּ אִ֥ישׁ עִבְרִ֖י לְצַ֣חֶק בָּ֑נוּ בָּ֤א אֵלַי֙ לִשְׁכַּ֣ב עִמִּ֔י וָאֶקְרָ֖א בְּק֥וֹל גָּדֽוֹל׃ (טו) וַיְהִ֣י כְשׇׁמְע֔וֹ כִּֽי⁠־הֲרִימֹ֥תִי קוֹלִ֖י וָאֶקְרָ֑א וַיַּעֲזֹ֤ב בִּגְדוֹ֙ אֶצְלִ֔י וַיָּ֖נׇס וַיֵּצֵ֥א הַחֽוּצָה׃ (טז) וַתַּנַּ֥ח בִּגְד֖וֹ אֶצְלָ֑הּ עַד⁠־בּ֥וֹא אֲדֹנָ֖יו אֶל⁠־בֵּיתֽוֹ׃ (יז) וַתְּדַבֵּ֣ר אֵלָ֔יו כַּדְּבָרִ֥ים הָאֵ֖לֶּה לֵאמֹ֑ר בָּֽא⁠־אֵלַ֞יד הָעֶ֧בֶד הָֽעִבְרִ֛י אֲשֶׁר⁠־הֵבֵ֥אתָ לָּ֖נוּ לְצַ֥חֶק בִּֽי׃ (יח) וַיְהִ֕י כַּהֲרִימִ֥י קוֹלִ֖י וָאֶקְרָ֑א וַיַּעֲזֹ֥ב בִּגְד֛וֹ אֶצְלִ֖י וַיָּ֥נׇס הַחֽוּצָה׃ (יט) וַיְהִי֩ כִשְׁמֹ֨עַ אֲדֹנָ֜יו אֶת⁠־דִּבְרֵ֣י אִשְׁתּ֗וֹ אֲשֶׁ֨ר דִּבְּרָ֤ה אֵלָיו֙ לֵאמֹ֔ר כַּדְּבָרִ֣ים הָאֵ֔לֶּה עָ֥שָׂהה לִ֖י עַבְדֶּ֑ךָ וַיִּ֖חַר אַפּֽוֹ׃ (כ) וַיִּקַּח֩ אֲדֹנֵ֨י יוֹסֵ֜ף אֹת֗וֹ וַֽיִּתְּנֵ֙הוּ֙ אֶל⁠־בֵּ֣ית הַסֹּ֔הַר מְק֕וֹם אֲשֶׁר⁠־[אֲסִירֵ֥י] (אסורי) הַמֶּ֖לֶךְ אֲסוּרִ֑ים וַֽיְהִי⁠־שָׁ֖םו בְּבֵ֥ית הַסֹּֽהַר׃ (כא) וַיְהִ֤י יְהֹוָה֙י״י֙ אֶת⁠־יוֹסֵ֔ף וַיֵּ֥ט אֵלָ֖יו חָ֑סֶד וַיִּתֵּ֣ן חִנּ֔וֹ בְּעֵינֵ֖י שַׂ֥ר בֵּית⁠־הַסֹּֽהַר׃ (כב) וַיִּתֵּ֞ן שַׂ֤ר בֵּית⁠־הַסֹּ֙הַר֙ בְּיַד⁠־יוֹסֵ֔ף אֵ֚ת כׇּל⁠־הָ֣אֲסִירִ֔ם אֲשֶׁ֖ר בְּבֵ֣ית הַסֹּ֑הַר וְאֵ֨ת כׇּל⁠־אֲשֶׁ֤ר עֹשִׂים֙ שָׁ֔ם ה֖וּא הָיָ֥ה עֹשֶֽׂה׃ (כג) אֵ֣ין׀ שַׂ֣ר בֵּית⁠־הַסֹּ֗הַרז רֹאֶ֤ה אֶֽת⁠־כׇּל⁠־מְא֙וּמָה֙ בְּיָד֔וֹ בַּאֲשֶׁ֥ר יְהֹוָ֖הי״י֖ אִתּ֑וֹ וַֽאֲשֶׁר⁠־ה֥וּא עֹשֶׂ֖ה יְהֹוָ֥הי״י֥ מַצְלִֽיחַ׃ נוסח המקרא מבוסס על מהדורת מקרא על פי המסורה (CC BY-SA 3.0), המבוססת על כתר ארם צובה וכתבי יד נוספים (רשימת מקורות וקיצורים מופיעה כאן), בתוספת הדגשת שוואים נעים ודגשים חזקים ע"י על־התורה
הערות
א בְּבֵ֖ית אֲדֹנָ֥יו =ל,ל1,ש,ש1,ק3,ו,ה,ש2 (טפחא ומרכא) וכמו כן ברוב הדפוסים
• מ״ג=בְּבֵ֥ית אֲדֹנָ֖יו (מרכא וטפחא) וכמו כן בתיגאן (!), וכך הייתה בהקלדה (טעות בעקבות BHS).
ב וַֽיְהִי֙ =ק3,ו (בגעיה) וכך תיקן ברויאר ובמג״ה.
• ל,ל-מ?,ש=וַיְהִי֙ (אין געיה)
ג וַֽיְהִי֙ =ל-מ,ק3,ו וברויאר תיקן על פי ל-מ.
• ל,ל1,ש=וַיְהִי֙ (אין געיה)
ד בָּֽא⁠־אֵלַ֞י =ל,ל1,ש,ק3,ו,ה,ש2 (״בא״ מוקפת)
• דפוסים=בָּ֣א אֵלַ֞י (״בא״ בטעם מונח) וכמו כן ברוב התיגאן (!)
ה עָ֥שָׂה =ל?,ש,ק3,ו וכמו כן בתיגאן ובדפוסים
• ל?!=עָ֥שָׂהּ (נקודת מפיק בה״א?)
• הערות דותן והמקליד
ו וַֽיְהִי⁠־שָׁ֖ם ל=וַֽיְהִי⁠־שָׁ֖ם בגעיה ימנית
ז בֵּית⁠־הַסֹּ֗הַר =ל1,ב,ש,ק3,ו ובדפוסים
• ל!=בֵּית⁠־הַסֹּהַ֗ר (מקום הטעם) והמקליד תיקן בלי להעיר
• הערות ברויאר ודותן
E/ע
הערותNotes
(א) [א] ויוסף הורד מצרימה
[1] סוטה פרק ראשון דף יג ע״ב (סוטה יג:)1
(ה) [א] ויברך ה׳ את בית המצרי בגלל יוסף
[1] ברכות פרק שישי דף מב ע״א (ברכות מב.)
[2] סנהדרין פרק רביעי דף לט ע״ב (סנהדרין לט:)
(ז) [א] ותשא אשת אדוניו
[1] נזיר פרק רביעי דף כג ע״א (נזיר כג.)
[2] הוריות פרק שלישי דף י ע״ב (הוריות י:)
(ט) [א] ואיך אעשה הרעה הגדולה הזאת
[1] ערכין פרק שלישי דף טו ע״ב (ערכין טו:)

[ב] וחטאתי לאלהים
[1] סנהדרין פרק אחד עשר דף קט ע״א (סנהדרין קט.) ב2
(י) [א] ולא שמע אליה לשכב אצלה להיות עמה
[1] יומא פרק שלישי דף לה ע״ב (יומא לה:)
[2] סוטה פרק ראשון דף ג ע״ב (סוטה ג:)
[3] האלילים פרק ראשון דף ה ע״א (ע״ז ה.)
(יא) [א] ויבוא הביתה לעשות מלאכתו
[1] שבת פרק רביעי דף מט ע״ב (שבת מט:)
[2] סוטה פרק שביעי דף לו ע״ב (סוטה לו:)3
(יב) [א] ותתפסהו בבגדו
[1] סוטה שם (סוטה לו:)
תולדות אהרן השלם, מהדורה חדשה ומתוקנת, עם מבוא, הערות והפניות, מאת הרב אברהם וייס, באדיבות המהדיר (כל הזכויות שמורות). לפרטים על המהדורה לחצו כאן.
הערות
1 בחלק מהמהדורות החדשות של תולדות אהרן, הוסיפו כאן הפנייה למסכת ב״מ קיז, א, כיון שמוזכר שם ׳ויוסף הורד מצרימה׳. לשון הגמ׳ שם: ׳הנהו בי תרי דהוו דיירי, חד עילאי וחד תתאי. איפחית מעזיבה, כי משי מיא עילאי, אזלי ומזקי לתתאי. (מי מתקן), רבי חייא בר אבא אמר העליון מתקן, ורבי אלעי משום רבי חייא ברבי יוסי אמר התחתון מתקן, וסימן ויוסף הורד מצרימה׳.
ייתכן שרבנו השמיט הפנייה זו במכוון, שכן מטרתו בספר זה הייתה לצמצם את הנזק בהיעדר ספרי התלמוד, הוא רצה לזכור את המקומות בהם הפסוק הובא כדרשה, ואילו בב״מ הציטוט לא הובא כדי לדרוש ממנו דרשה כלשהי, אלא לסימן המרמז שרבי חייא ברבי ׳יוסי׳ הוא הסובר שהתחתון מתקן, על פי השם ׳יוסף׳, והמילה ׳הורד׳ שרומזת על התחתון. המו״ל החדשים שהוסיפו גם הפניה זו כנראה טעו בכוונות המחבר כפי שהארכנו בהקדמה. ההפניה אמורה להתאים בתוכנה אל הציטוט ולא התאמה רק של המילים.
2 הציטוט מופיע גם במס׳ מכות ט, א. צריך ביאור מדוע רבנו לא ציין לשם?. בדפוסים החדשים של תו״א הוסיפו גם הפניה זו יתכן לומר, כיון שנחלקו רבא ורב חסדא בגמ׳ שם אם האומר מותר קרוב למזיד הוא [רבא] וחייב בדיני אדם., או אנוס הוא [רב חסדא], ופטור מדיני אדם. הקשה רבא לרב חסדא הרי נאמר אצל אבימלך ׳הנך מת על האשה אשר לקחת׳ האם אין הכוונה שחייב בדיני אדם. ענה רב חסדא מדובר בדיני שמים. והוכיח את שיטתו מדיוק בפסוק אמר הקב״ה לאבימלך מנעתי ממך ׳מחטוא לי׳ שאל רבא כיצד יסביר לשיטתו את הפסוק שנאמר כאן אצל יוסף ׳וחטאתי לאלהים׳, האם הכוונה שהחטא כלפי שמים? הרי כאן יוסף היה מתחייב גם בדיני אדם שהרי ידע שהיא אשת איש. ובזה אמנם נדחה דיוקו של ר׳ חסדא, אך עדיין לא הוכח מכאן לשיטת רבא, וכיון שניתן להסביר פסוק זה לשיטת שניהם, א״כ עדיין המחלוקת בעינה עומדת, וזו אולי הסיבה שרבנו לא ציין לציטוט זה, כי למסקנה אין פה דרשה לאף אחת משיטות האמוראים.
3 בשתי ההפניות שאליהן הפנה רבנו, הציטוט מופיע פעמיים, וצריך ביאור מדוע לא ציין זאת באות ב כדרכו?
E/ע
הערותNotes
הערות
Tanakh
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×